nlimalasot - If you're reading this, you're already dead.

סליחה שאני מתאבסס (אבל אני אובססיבי)

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

אם לא הייתי כזה עצלן הייתי מכין מיקס של שני השירים האלה, ומי יודע, אולי אפילו הייתי מקבל אייטם בטיים-אווט או משהו כזה. בהווה שבו שאתם קוראים את הפוסט הזה בטח כבר לא ניתן לזכור על מה בכלל אני מדבר (מי שנורא רוצה עדיין מוזמן לנגן את שני הסרטונים בו זמנית ולהנות מהקקפוניה). [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here].

Vs.

הידעת?
יש אנשים שמביאים ביד על דגל ישראל.

4צ'אן: שפריץ של זרע טרי על דגל ישראל

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

סתאאאם, זה דווקא כן מה שאתם חושבים

זה לא מה שאתם חושבים

טוב, כאן ב-nlimalasot אנחנו, בנגינים, עוסקים בדרך כלל בהנאות הקטנות של החיים: פורנו, כושים, kfc וכו'. אז תרשו לי בבקשה לגלוש ליום אחד גם אל מחוזות האקטואליה הנושכת (כריות).

אני זוכר שב-11 בספטמבר 2001 ישבתי לי בבית וזיפזפתי בין המחזה הטלוויזיוני המרהיב ביותר אי פעם בעוד הוא נפרש לנגד עיניי בשידור חי ובין התוכנית 'לנג'רי' בערוץ האופנה. אני זוכר שהרגעים המותחים ביותר לא היו אלה בהם פגע עוד מטוס במגדל, או כאשר התפזר ענן האבק וחשף שהמקום שבו היו עד לאותו הבוקר משרדים עם פקס, מכונת צילום וקולר הוא עכשיו סתם נקודה באוויר, אלא דווקא הרגעים בהם בהיתי בשורות של דוגמניות שופעות חזה צועדות על המסלול הממוזג לצלילי מוזיקת בית קפה.

מה אני אגיד לכם, קשה לי קצת עם האסקפיזם הזה, עם הדהירה העיוורת של העדר הארץ ישראלי המצוי בדרכו לגן העדן של תרבות הליסינג-סלולר-שופינג-סלבס-מילואים-פייסבוק. כל הקיום האנושי (ואני, בנגין, מסתכן כאן בלהישמע כמו זונת תשומת לב בת 15) הוא קיום נצלני במהותו. זה מתחיל בלקחת חיה ולהרוג אותה כדי למכור, לבשל ולאכול את הבשר שלה, עובר דרך ניצול עובדים זרים ועושק עמים אחרים ונגמר בדברים כמו השואה (בינתיים). כולנו יכולים להציץ בסרטים של סשה גריי עד מחר (גם זה נצלני לאללה ת'כלס), אבל זה לא ממש מקדם את העניינים בחזית השיטסטורם שהולכת כאן.

החלפתי ערוץ לראות מה קורה עם הביטארדס בעולם, ומצאתי דיון די מעניין שפתח אדם בטענה (המגובה בראיות נסיבתיות) שבכל יום הוא משחית את זרעו לריק ו/או מטיל את גלליו על ציור של דגל ישראל בצבעי פנדה (ראו תמונה). כנהוג בכל דיון רציני הוא גם צירף את התאריך, כדי שלא נאמר לו GTFO (למרות שהוא לא מראה ציצים), וביקש לשאול:

Israelfags, how it feels i shit and cum every fucking day on your fucking kikeflag?

דיברתי פה כבר על הסצינה של להביא ביד על הדפסות של תמונות של בחורות מפייסבוק וממייספייס (אני עוד אחזור לזה בע-נ-ק בהזדמנות, אני מבטיח), אבל דגל ישראל זה כבר פטיש לא ממש שיגרתי הא? בכל אופן, בגלל שדיונים ב4צ'אן שורדים רק זמן קצר, ובגלל שמתו היום הרבה אנשים בלי סיבה בגלל טמטום, החלטתי לשתף אתכם בתמונה שמוכיחה שוב שחוק 34 הוא הדבר היחיד פה שעוד אפשר לסמוך עליו.

(התגובות ב 4צ'אן אגב התחלקו בערך חצי חצי בין שונאי יהודים שפרסמו תמונות של תנורים שמבקשים שתכניסו לתוכם יהודים לשונאי ערבים שפרסמו תמונות של נשק אמריקאי שכביכול מוכן ומזומן לחסל אותם)

סקרנים לדעת מה קורה בסוף?
להמשך קריאה…

אני עובד רק בשביל באבא

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

בארה"ב באבא זה שם ג'נרי לכושי הענק שלכאורה יאנוס אותך בכלא. למרות שפשעים כמו הורדות פיראטיות של סרטים ואחזקת סמים קלים הם די hood, רוב הסיכויים שבאבא יהיה הבוס החדש שלכם בבית-סוהר (טיפ למקצוענים: שימו לב להעדרה של ה' הידיעה). בישראל המצב קצת שונה, אצלנו באבא מזכיר לי בעיקר את המחירים הגבוהים בטוני וספה, הממוחים המקומיים לשיקום אנאלי.

השיר הזה די קאצ'י האמת, ומצאתי את עצמי מזמזם אותו אתמול בסופר בקול די רם. הקליפ מתחיל מדהים, אבל רואים שאחרי איזה דקה פקעה סבלנותו של היוצר והאיכות צונחת במדרון תלול אל מחוזות מחזור החומרים והרדי-מייד. בקיצור: שיר מדהים, קליפ בעל איכויות משתנות. עוד יותר בקיצור: [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here].

25+20=My Hoe

פיצ'ר ריקווסט לגוגל באזז

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

בעצם יותר כמו

בדיוק כמו לייק

עכשיו כשאני בחו"ל, התחלתי לעבוד בגוגלפלקס (סניף ניו-יורק). תכל'ס, מקרה קלאסי ממש של בריחת המוחות. אניוואיי, בין כל הנקיונות אני ממונה גם על מוצרים כמו דפדפן הפורנו וגוגל באזז. אחד הדברים הראשונים שאני מתכנן לעשות שם זה להוסיף לכפתור הלייק המסורתי גם כפתור "That's Gay". אני באמת אוהב אינטראקציה בין אנשים, וסמוך ובטוח שהכפתור החדש ישמש כר פורה לחידוד השיח הציבורי בגוגל באזז.

למי שלא מכיר, גוגל באזז זה סוג של טוויטר שבו מפרסמים מחדש את הציוצים שמגיעים אוטומאטית מפורסקוור, זה עוזר מאוד להשיג את אפקט הטריפל-ספאם המפורסם. תסתכלו שמאלה, תסתכלו ימינה: אני מדבר עלייכם, אין כאן אף אחד אחר!
That's Gay

אחו"ל שרמוטה

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

בפריז איך שנחתתי את שמעון וז'ק פגשתי ויצאנו ת'עיניים קצת לשטוף.
חתיכות מיד תפסנו ולהן כמו כלום הכנסנו שמה יש אחול-שרמוטות, בלי סוף.
רחובות שלמים כסינו ומכות טובות עשינו הכספים מתגלגלים ממש ברחוב.
רק להזיז קצת את התחת ואת הקופות לקחת גם הנוף מאד יפה שם, אחלה נוף!

"…אלה הם שירי ארץ ישראל היפה. הפזמונים והלחנים שלצלילם גדלנו […] שנות הזהב של התרבות הישראלית." (מ. בנגין, בטאון מכבים רעות).

רציתי לצוות את השיר של גידי גוב לסצינה הזאת מתוך חוקי המשיכה על הטיול של ויקטור באירופה. כשהסרט יצא, הפרסומת הדוחה (והאקסטרא אימפוטנטית) ההיא לאיזו חברת טלפונים ממש הרסה לה (לסצינה) את הצורה עבורי, אבל שנים אחרי, כשהפרסומת כבר מזמן מאוכסנת בבטחה בפח האשפה של ההיסטוריה, יתכן שאפשר להראות את שוב פרצופה של הסצינה המדוברת בפרהסיה.

מי שלא מסכים איתי בנושא הוא האתר יוטיוב (או יותר נכון, Jewטיוב אניצודק?), שמאז שגוגל קנו אותו הוא ממש קראפ בחזקת קוסינוס. למרות שיש שם את הסצינה הזו איזה חמישים פעם, אי אפשר לעשות אמבד. למה? ככה. אני, בנגין, מקווה שישרף ביתם של האחראים על יוטיוב, ושעל מנת להציל את ילדיהם מלשונותיה החמדניות והלוהטות של הלהבה הם יצטרכו לעשות אמבד לסצינה הזו ולא יוכלו.

אוקיי, עכשיו כשאני יותר רגוע שמתי בסוף סרטון חלופי של חנון מבקר בסן-פרנסיסקו העקרון הוא אותו עקרון תכלס (וגם הביצוע לא הרבה יותר גרוע מהמקור, והרבה יותר מוצלח מאותה פרסומת ארורה). אה, נראה לי שקמתי במצב רוח קרבי, אז אל תשכחו את [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here].

דרכון ישראלי

ג'נין לינדמולדר – בנגינפדיה

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

דובון עם 500cc בכל צד

ג'נין תמיד מזכירה לי דובון קטן וחמוד

ג'נין לינדמולדר (נולדה ב-14 בנובמבר 1968) היא רקדנית אקזוטית אמריקאית ושחקנית פורנו. היא מוכרת בעיקר בזכות העבודות שלה בתעשיית הפורנו בשנות התשעים, ולאורך מרבית הקריירה שלה הצטלמה לסצנות בהשתתפות נשים בלבד. לינדמולדר מופיעה בדרך כלל בשמה המלא, אך כדי שסבא וסבתא לא יידעו עבדה גם תחת שמות הבמה המסתוריים "ג'נין" ו- "ג'נין לינד".

לינדמולדר נולדה בלה מירדה, קליפורניה. היא דיגמנה למגזין פנטהאוס, בו הופיעה לראשונה בגליון דצמבר 1987 קצת לאחר שמלאו לה 19 שנים. לאורך שנות התשעים היא הופיעה במגזין מספר פעמים נוספות.

כבר בתחילת דרכה, ניסתה ג'נין להשתלב בתעשיית הסרטים ההוליוודית. בשנת 1988 קיבלה את התפקיד הראשון שלה בסרט האיטלקי "מטרה נעה", לצד השחקנית לינדה בלייר המוכרת מהסרט "מגרש השדים". בשלהי שנות השמונים שיחקה בעוד שני זיבלונים כושלים, ולאחר מכן השתתפה בסרט הוידאו "פנטהאוס: סאטן ותחרה" בו כיכבו דוגמניות מהמגזין. מכאן, הדרך לקריירה בתעשיית הסרטים הכחולים היתה קצרה.

בשנת 1992 השתתפה בסרטו של הבימאי אנדרו בלייק "אובססיות חבויות" אשר היה לסרט הפורנו הראשון שלה. לאחר מכן שיחקה בשני סרטים פורנוגרפיים נוספים, וחתמה חוזה עם חברת ויויד-וידאו. במסגרת החוזה שלה עם ויויד, נכלל סעיף "בנות בלבד" אשר קבע כי ג'נין תעבוד רק בסצנות עם נשים אחרות, וללא שחקנים גברים. סרטה הראשון בהפקת ויויד-וידאו נקרא "משחקי טרקלין", ובמהלך עבודתה איתם השתתפה ג'נין בכ-50 סרטים נוספים.

במקביל לקריירה שלה בויויד-וידאו השתתפה לינדמולדר במספר פרויקטים אחרים. היא הקימה את צמד הריקוד האקזוטי בלונדאג' ביחד עם שחקנית הפורנו ג'וליה אן (אשר לאחרונה חשפה בראיונות שהקשר ביניהן היה גם רומנטי, והגדירה את טיבו כחברות עם תשוקה).

ג'נין התארחה בתוכניתו הרדיו "המופע של הרווארד סטרן", וגם קיבלה תפקיד אורח בסרטו "פרטים אינטימיים". בשנת 1999 הודיעה ג'נין שהיא מתכננת לעזוב את תעשיית הבידור למבוגרים לטובת עבודה כגננת. באותה תקופה היא השתתפה במספר קליפים של להקת בלינק 182, ואף הופיעה על עטיפת אלבומם השלישי כשהיא מחופשת לאחות.

בשנת 2002 נישאה ל"אופנוען" (בהעדר מקצוע מוגדר אחר) ג'סי ג'יימס, וחיי הנישואים שלהם תועדו בסרט דוקומנטרי של ערוץ דיסקברי. בסרט נחשפו פנים שונים של חיי הנישואים, החל מטקס הכלולות ועד למעצרה של לינדמולדר לאחר שהכתה את ג'יימס וזרקה עליו אגרטל. "אופנוען" אלק.

הם התגרשו בשנת 2003, כמה חודשים לאחר שג'סי הוציא צו הרחקה כנגד ג'נין. אותו ג'סי ג'יימס אגב התחתן עם (וגם התגרש מ-) סנדרה בולוק (שפתחה לאחרונה סניף של קאנטאקי פרייד צ`יקן אצלה בבית), ככל הנראה מתוך ההנחה שקטנים הסיכויים שגם היא תרביץ לו. לאחרונה בילתה ג'נין זמן מה בכלא על העלמות מס, ולטענתה ניסתה להימנע מלקיים שם יחסי מין.

הפרישה מעולם הפורנו לא החזיקה מעמד זמן רב, ובשנת 2004 הודיעה ג'נין על חזרתה לתחום, כאשר הפעם היא מוכנה לעבוד גם עם נשים וגם עם גברים. הסצינה הראשונה בה כיכבה ג'נין לצד גבר (שחקן הפורנו ניק מאנינג, הידוע גם בכינויו "נאסטי ניק") היתה בסרט Maneater.

לאחר תום החוזה שלה עם ויויד וידאו, חתמה ג'נין על חוזה עם חברת דיגיטל פלייגראונדס, והשתתפה במספר סרטים בהפקתם. לאורך הקריירה שלה זכתה בשבעה פרסי AVN (פרסים של תעשיית הפורנו), ואף נכללה בהיכל התהילה של AVN. בשנת 2007 כיכבה בסרטה האחרון "ג'נין אוהבת את ג'ינה" לצד כוכבת הפורנו ג'ינה ג'יימסון.

ובנגין מוסיף:
בצילום המקורי שהופיע על עטיפת הדיסק Enema of the State של בלינק 182, הופיעה ג'נין בתחפושת של אחות רפואית כאשר הלוגו של הצלב האדום מוטבע על מדי האחות שלה. לאחר צאת האלבום, דרשו בצלב האדום את הסרת הלוגו שלהם מהצילום, ואכן במהדורות החדשות יותר של האלבום נעדר הסמליל האדום (על הדרך גם הוסיפו את האזהרה של פארנטל-אדוויזורי על כל מקרה שלא יהיה).

אחרי: וויט פאוור!לפני: ישו הנוצרי!

בנגינפדיה – אנציקלופדיה (באמת) חופשית
אודות מיזם בנגינפדיה.
קישור לכל הערכים.

אני האסלר של וידאו, קוצ'י

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

אוקיי, חיתנתי את שני הקליפים האלה מסיבה מסוימת. בשניהם קיים אלמנט של דרופים בוידאו, האוייב מספר אחד של עורכי קאט-טו-קאט. לא מדהים איך שאני שם לב לדברים האלה?

הקליפ הראשון (למעלה) הוא קצת לילדים אבל אני עדיין נהנה לצפות בו בעבודה, שזה גם משהו (אני מת על הפרקט שיש להם שם). מה שאני אוהב בקליפ הזה זה שיש שם את הארכיטיפוס של כל סוגי הבחורות שיצאתי איתן מאז שהייתי צעיר. אני ממש יכול לראות איך הטעם שלי בבנות התפתח הדרדר במרוצת השנים. זה כמו מפגש מחזור של הפרילנד או משהו כזה.

ראיתי בשעתו את סימיאן מובייל דיסקו כשהם שלחו נציג לארץ, ואם גם לכם יש טראומה מהערב ההוא, הקליפ הזה יכול לרפא אתכם צ'יק צ'אק, אז תלחצו Pליי!!!

עדכון: כמובן שאי אפשר לעשות Play כאן באתר (לסימיאן, לשני דווקא אפשר) וצריך להקליק פנימה לצפייה ביוטיוב – שהם (וגם vevo) פאקינג פאגוטס ברמות הכי גבוהות שיש. כבר היינו בסרט הזה, ואני רואה שהבעיה רק מתרחבת (טוב נו, תאוות בצע, אי אפשר לרסן את זה). אני מניח שאני יכול למצוא עותק אחר ביוטיוב, אבל האמת היא שאני עצלן מידי עסוק מידי, סורי.

לקליפ השני (למטה, כאילו דה?) יש לי נקודה חמה בלב וגם נקודה קפואה בלב. השילוב בין קטעי פורנו רך משנות השבעים לצילומי ארכיון (רובם דווקא של מבחני ריסוק ולא של קארנג' אמיתי אבל בואו לא נהיה קטנוניים) עם אווירת פילים מומר לוידאו (מומר ליוטיוב) קשה עושה לי נעים בפרינאום (שיט, נראה לי שכזה, יצאתי מהארון כרגע).

בכל אופן תהנו מהקליפים, ואל תתעצלו – תראו אותם מההתחלה ועד הסוף בפול ווליום (זה כולה איזה 6 דקות בחייאת ראבק, הלהיטים של טוויטר יחכו לכם בינתיים). ואל תשכחו שחובה לגמור בצלחת. [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]