Archive

Archive for the ‘קולנוע’ Category

לסלי נילסן מת מצחוק ואוהב את זה

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

לזלי מצולם לצד שלושה כוכבי תות-בננה

לסלי ויליאם נילסן 1926-2010

בעולם שלנו יש שני סוגים של אנשים מצחיקים, אלה שאתה צוחק עליהם (כושים, אלון עוזיאל וכו') ואלו שאתה צוחק איתם. פרנק דרבין ,לזלי, לסלי נילסן היה אחד מהטובים. לא משנה איזה תסריט גרוע הוא קיבל, הוא ידע לקחת אותו מספיק ברצינות (תרתי משמע). מה אני אגיד לך לסלי היקר – אני, בנגין, די בטוח שאתה מצחיק עכשיו את אלוהים (כן, זה שסידר לך דלקת ריאות קטלנית) בגן-עדן עכשיו.

בנות (זה באמת הדבר האחרון שאני רוצה או צריך)

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

עם כל הכבוד לביסטי בויז, בטח שמתם לב, קוראי הנאמנים וקוראותיי הנאמנות שהבלוג כבר לא כתמול שלשום. שלושה פוסטים של יוטיוב (יקח אותו השד) ברצף (למי שלא בקיא: זה אמור בעקרון להיות לסירוגין), תדירות עלובה של פרסומים חדשים, חוסר חשק מיני, ועוד. חדי העין בוודאי הבחינו שבפוסט הקודם שכחתי אפילו להוסיף ש-[Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]. המצב בהחלט קשה (תיקנתי את זה אחר כך (את הפוסט, לא את המצב)).

יש לי, בנגין, בעיה. אני רוצה לומר הרבה דברים אבל המילים פשוט לא יוצאות ואין לי יותר מספיק סבלנות אפילו בשביל לחבר פוסטים ברמה הדי נמוכה שהייתה כאן עד עכשיו. עשיתי תאונה עם האופנוע ולא נראה לי שאני אחזיק מעמד. היה לי רעיון לסטארט-אפ אבל: חשבתי לפתוח בלוג ולפרסם בו בכל יום תמונה מצחיקה (הכוונה ב"מצחיקה" היא לא לחתולים חמודים, לשטויות שכתוב לידם FAIL וכו' אלא דווקא סתם לדברים שגרמו לי לצחוק קצת עמוק בתוך שאריות הלב כשראיתי אותם. אה, וגם דברים לא מצחיקים אבל מעניינים ויזואלית או קונטקסטואלית או וואטאבר). לכל תמונה חשבתי להצמיד אנימציית GIF פורנוגרפית, דברים בקטע מפגר – קטעים קצרים שנחתכו מסרטי פורנו וחוזרים על עצמם בלופ אין סופי.

נראה לי שאני מכור לפורנו. אין לי יותר זמן אפילו ללכת לעבודה (מזתומרת? אני בלוגר כמובן) או להציק לאנשים בגוגל באזז. אני לא שוקד על הדוקטורט, ובוודאי שאין לי כוח לפתוח בלוג חדש. למישהו פה יהיה אכפת אם אני אניח לכמה רגעים בצד את תחרות הציור על פורנו, את מיזם בנגינפדיה, את Gayמר ואת כל שאר השטויות לטובת פורמט קליל יותר של ריגוש זול ורגעי?

אחו"ל שרמוטה

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

בפריז איך שנחתתי את שמעון וז'ק פגשתי ויצאנו ת'עיניים קצת לשטוף.
חתיכות מיד תפסנו ולהן כמו כלום הכנסנו שמה יש אחול-שרמוטות, בלי סוף.
רחובות שלמים כסינו ומכות טובות עשינו הכספים מתגלגלים ממש ברחוב.
רק להזיז קצת את התחת ואת הקופות לקחת גם הנוף מאד יפה שם, אחלה נוף!

"…אלה הם שירי ארץ ישראל היפה. הפזמונים והלחנים שלצלילם גדלנו […] שנות הזהב של התרבות הישראלית." (מ. בנגין, בטאון מכבים רעות).

רציתי לצוות את השיר של גידי גוב לסצינה הזאת מתוך חוקי המשיכה על הטיול של ויקטור באירופה. כשהסרט יצא, הפרסומת הדוחה (והאקסטרא אימפוטנטית) ההיא לאיזו חברת טלפונים ממש הרסה לה (לסצינה) את הצורה עבורי, אבל שנים אחרי, כשהפרסומת כבר מזמן מאוכסנת בבטחה בפח האשפה של ההיסטוריה, יתכן שאפשר להראות את שוב פרצופה של הסצינה המדוברת בפרהסיה.

מי שלא מסכים איתי בנושא הוא האתר יוטיוב (או יותר נכון, Jewטיוב אניצודק?), שמאז שגוגל קנו אותו הוא ממש קראפ בחזקת קוסינוס. למרות שיש שם את הסצינה הזו איזה חמישים פעם, אי אפשר לעשות אמבד. למה? ככה. אני, בנגין, מקווה שישרף ביתם של האחראים על יוטיוב, ושעל מנת להציל את ילדיהם מלשונותיה החמדניות והלוהטות של הלהבה הם יצטרכו לעשות אמבד לסצינה הזו ולא יוכלו.

אוקיי, עכשיו כשאני יותר רגוע שמתי בסוף סרטון חלופי של חנון מבקר בסן-פרנסיסקו העקרון הוא אותו עקרון תכלס (וגם הביצוע לא הרבה יותר גרוע מהמקור, והרבה יותר מוצלח מאותה פרסומת ארורה). אה, נראה לי שקמתי במצב רוח קרבי, אז אל תשכחו את [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here].

דרכון ישראלי

דיליטד סינס

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

יחזקאל כ"ה פסוק 17

יש מצב שאת קוראת את התנ"ך במקרה?

טוב, היום אנחנו (בנגינים) בעניין של מיקרו-בלוגינג. כפי שאתם רואים נתקלתי הבוקר ברימייק פורנו לספרות זולה שהוכן במיוחד עבור חג פורים. זה בהחלט מסוג האייטמים שמצדיקים מיקרו-פוסטינג. חח.. מיקרו.

מתוך המאחורה של הסרט:

…ג'וני סינס ושון מייקלס הם צמד bad mother-fuckers שיעשו הכל כדי לרצות את הבוס שלהם, מיסטר מרקוס. היום שלהם עמוס באקדחים, סמים, מציצות ואקשן…

בטח לא שמתם לב, אבל לאחרונה התחלתי להשקיע קצת באתר וגייסתי לצוות את ויקי אמנית הפוטושופ, שאמונה מעכשיו על רישומם של מנויים חדשים לאתר. אז מה עם איזה מנוי, הא? זה בחינם! אפשר להצטרף דרך הסיידבאר בצד שמאל. הייתי נותן לינק למדיניות הפרטיות של האתר, אבל אנחנו מתכוונים להפציץ במלא ספאם כך שאין טעם אתם סומכים עליי לא?

גם בדפים הפנימיים יש התעוררות מסויימת, ועכשיו כל מה שנשאר הוא שתעקבו אחריי בטוויטר ובגוגל באז ושתשתתפו בתחרות הציור על פורנו! בחייכם, אני מת כבר להיפטר מכל הבירה גולדסטאר הזו…

לא כל יום פורים
נ.ב. הבא שמדבר על פורים מקבל אגרוף! עם כל האהבה לתחפושות ולבחורות בגרביונים קרועים: זה היה כבר לפני שבוע, צאו מהסרט! לכו לעבוד!

"קלאסיקה"

קולנוע

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

דובל'ה גליקמן הוא אחד האנשים הישראלים שלשם שינוי דווקא כן מצחיקים בעיניי (בדרך כלל זאת אומרת, לא בתוכנית שהיתה לו לפני כמה שנים למשל).

בערך 95% מכל מי שמכתיר את עצמו (או מוכתר/מונפץ ע"י אחת הזכייניות) כמצחיקן ישראלי עושה לי כאב ראש. דובל'ה, הוא דווקא יודע להרים את האווירה. ראיתי פעם פרק של 'מסודרים' (נו הסדרה הזו, עם מאור כהן ה-Sellout) שבו הוא השתתף ומצד אחד התבאסתי שהוא לוקח חלק בפרוייקט בכזו רמה נמוכה אבל מצד שני היה תענוג לראות אותו והוא גם גרם לכל השאר להראות עוד יותר גרוע (כי תכלס הם נחשפו במערומי חוסר הכשרון של עצמם) כך שהיה בהחלט שווה צפייה.

שרון ליפשיץ כבר מתנגנת לי בראש כמה שנים. אפילו יש לי את הדיסק הראשון שלה (שרון, אם את קוראת את הפוסט ומתעורר אצלך חשק עז לחתום לי על הדיסק את מוזמנת ליצור קשר בפרטי) הנה הלהיט הכי נפוץ שלה מתוך ספיישל פורים של זהו-זה (ולא סתם ספיישל – ספיישל 'המפלצות'!).

אני אוהב את נימת הביקורת העצמית המובנית בתוך השיר, עם זאת הקטע של האפקטים באורגן הפריע לי מאז שהשיר יצא (שזה כבר דיי הרבה זמן) וממשיך להרוס לי את השיר עד היום. זה לא נשמע כמו יריות, זה נשמע כמו ילד מפגר שמשחק עם האורגנית!

דרך אגב, אם כבר מדברים אז מאוד בולט שלא ממש היה כאן תסריט או משהו כזה.

בויקיפדיה כתוב ש"למרות הניסיונות החוזרים שלה לכבוש את לב המאזינים, נראה שכבר בתחילת דרכה הבינה ליפשיץ שחיי הזוהר לא מתאימים לה. ולכן לבסוף החליטה לשנות כיוון, והיום היא עוסקת ביוגה ורפואה טבעית." – לא נגענו כמו שאומרים…

ואם כבר ויקיפדיה, אז איך אפשר בלי קצת [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]

באמת אל תתעסקו עם הזוהן

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

חוץ מפרילנסר בפריקפאקרס, הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות כשאהיה גדול זה לערוך סרטים (פיינאל קאט).

קחו למשל את הסרט "הזוהן": כשהאורות בתיאטרון כבים, מערכת הדולבי דיגיטל מתחילה להשמיע קולות של אזעקת אמת בחסות הדג נחש והמצלמה מתמקדת על קו החוף של תל-אביב – אתה בהחלט מתחיל להריח את האוסקר.

מהרגע שהזוהן מגיע לניו יורק, הסרט הופך ל-"סיוט אחד ארוך ומשמים […] סרט מוקצה מחמת המיאוס שהשתיקה יפה לו" (ביטאון מודיעין-מכבים-רעות).

לדעתי כל מה שחסר שם זה קצת עריכה, עריכה, עריכה. אני למשל, בנגין, הייתי מחסל את כל השעתיים ועשרים האחרונות של הסרט ונשאר עם ספיישל טלוויזיה/יוטיוב קצרצר ומדהים באורך 13 דקות (שהיה מורכב משתים שלוש הסצינות הראשונות כמעט ללא שינוי). אני מתערב איתכם שעד היום עוד הייתם מקבלים לינק לסרטון הזה ביוטיוב אחת לכמה ימים (שלא לדבר על זה שהוא כבר היה סוגר על איזה 150 מיליון צפיות עד עכשיו).

באופן דומה, גם הסרט "סין סיטי" של פראנק מילר יכל להיות הרבה יותר טוב אם פשוט היו מוחקים משם את כל הסצינה הארוכה והמיותרת של קוונטין ליימנטינו. בקיצור, Less is more כמו שכולם כבר יודעים.

טוב, באק טו ריאליטי, אין מה לבכות על חלב שנשפך – ואפרופו יוטיוב, הנה סרטון קטן שמצאתי של זוהן דביר מבצע את "דרך הכורכר":

אה, וכמעט שכחתי!:
[Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]