ארכיון

Archive for the ‘פינאל קאט’ Category

לסלי נילסן מת מצחוק ואוהב את זה

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

לזלי מצולם לצד שלושה כוכבי תות-בננה

לסלי ויליאם נילסן 1926-2010

בעולם שלנו יש שני סוגים של אנשים מצחיקים, אלה שאתה צוחק עליהם (כושים, אלון עוזיאל וכו') ואלו שאתה צוחק איתם. פרנק דרבין ,לזלי, לסלי נילסן היה אחד מהטובים. לא משנה איזה תסריט גרוע הוא קיבל, הוא ידע לקחת אותו מספיק ברצינות (תרתי משמע). מה אני אגיד לך לסלי היקר – אני, בנגין, די בטוח שאתה מצחיק עכשיו את אלוהים (כן, זה שסידר לך דלקת ריאות קטלנית) בגן-עדן עכשיו.

באמת אל תתעסקו עם הזוהן

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

חוץ מפרילנסר בפריקפאקרס, הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות כשאהיה גדול זה לערוך סרטים (פיינאל קאט).

קחו למשל את הסרט "הזוהן": כשהאורות בתיאטרון כבים, מערכת הדולבי דיגיטל מתחילה להשמיע קולות של אזעקת אמת בחסות הדג נחש והמצלמה מתמקדת על קו החוף של תל-אביב – אתה בהחלט מתחיל להריח את האוסקר.

מהרגע שהזוהן מגיע לניו יורק, הסרט הופך ל-"סיוט אחד ארוך ומשמים […] סרט מוקצה מחמת המיאוס שהשתיקה יפה לו" (ביטאון מודיעין-מכבים-רעות).

לדעתי כל מה שחסר שם זה קצת עריכה, עריכה, עריכה. אני למשל, בנגין, הייתי מחסל את כל השעתיים ועשרים האחרונות של הסרט ונשאר עם ספיישל טלוויזיה/יוטיוב קצרצר ומדהים באורך 13 דקות (שהיה מורכב משתים שלוש הסצינות הראשונות כמעט ללא שינוי). אני מתערב איתכם שעד היום עוד הייתם מקבלים לינק לסרטון הזה ביוטיוב אחת לכמה ימים (שלא לדבר על זה שהוא כבר היה סוגר על איזה 150 מיליון צפיות עד עכשיו).

באופן דומה, גם הסרט "סין סיטי" של פראנק מילר יכל להיות הרבה יותר טוב אם פשוט היו מוחקים משם את כל הסצינה הארוכה והמיותרת של קוונטין ליימנטינו. בקיצור, Less is more כמו שכולם כבר יודעים.

טוב, באק טו ריאליטי, אין מה לבכות על חלב שנשפך – ואפרופו יוטיוב, הנה סרטון קטן שמצאתי של זוהן דביר מבצע את "דרך הכורכר":

אה, וכמעט שכחתי!:
[Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]