Archive

Archive for the ‘סין סיטי’ Category

פריקי

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

אחד הדברים שאני הכי אוהב זה פורנו באינטרנט. הסיבה שאני אוהב פורנו באינטרנט זה שאין מתווכים ווירדואים בינך לבין הפורנו שלך. אני אמנם לא נולדתי לתוך העניין, אבל מדי פעם אני תוהה איזה חיים אומללים היו ללוזר שכמותי בימים שבהם היה צריך אשכרה לקום וללכת לדוכן של מגזינים מלוכלכים, או לקולנוע המקרין סרטים כחולים.

בגלל שזה עולה כסף, ובגלל שאני רוצה לשמור על פאסון (וגם בגלל שאני פחדן עלוב – אני תמיד אוהב להתחבא מאחורי המקלדת ולא היו אז מקלדות), ברור כשמש שכמות הפורנו שהייתי נחשף אליה לו רק הייתי נולד כמה עשורים (או אפילו שנים) מוקדם יותר הייתה זעומה. אולי איזו קלטת ווידאו לחה המתגלגלת בין החברים לעבודה אשר הייתה מוצאת את דרכה לתיק שלי במקרה פה ושם, אבל לא הרבה חוץ. בהתאם לכך, לא ממש הייתי יכול להתעסק עם זוטות כגון איכות הסרטים, או תתי-ז'אנר של פריקים, קאםשוטס מזויפים וכו').

המשמעות הייתה בוודאי שאני, בנגין, לא הייתי יכול לחקור את המיניות הנפלאה שלי באמצעות קפיטליזם פורנוגרפי. הייתי נאלץ להסתדר עם מה שיש, וגם זה ביום טוב. ובל נשכח שמדובר בחומר פיזי (יהיה זה מגזין, סרט 8 מ"מ או וואטאבר) ולכן תמיד היה קיים גם כל העסק המלוכלך של מחזור החיים: להשיג/לאכסן/להיפטר. בקיצור, לא אטחן לכם יותר מידי – טוב שיש פורנו באינטרנט, ושלא ייגמר לעולם.

דבר נוסף שאני אוהב זה קראפ עתידני. הקליפ הזה של ג'ורג עונה להגדרה ולכן, בהתאמה, אני אוהב אותו. ג'ורג הוא טיפוס שצריך להתרגל אליו, רק כיום, כשאני מתקרב ל-40 אני מתחיל להבין את השירים שלו. בקליפ הזה אגב יש איזה קטע עם משחת שיניים שפעם היה מגעיל אותי והיום לא עושה לי כלום. יש שם משהו עמוק, עזבו אתכם, כשתגדלו תבינו.

אה, ולא תאמינו! בפוסט הזה האשים אותי המגיב אמסטל (שלדעתי עובד בטמפו כי האימייל שלו זה camelpiss@tempo.com) שאני מפרסם יותר מידי את בירה מכבי. אז זהו, שזה ממש לא נכון, ותדע לך אמסטל שכשהבוסים שלי בגולדסטאר קראו את התגובה שלך השיט פרקטיקלי היט דה פאן!

דרך אגב, כולם חושבים שהם מכירים את ההיסטוריה של ג'ורג אבל עובדה מעניינת שמעט אנשים יודעים היא שבצעירותו, ג'ורג נהג [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]

באמת אל תתעסקו עם הזוהן

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

חוץ מפרילנסר בפריקפאקרס, הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות כשאהיה גדול זה לערוך סרטים (פיינאל קאט).

קחו למשל את הסרט "הזוהן": כשהאורות בתיאטרון כבים, מערכת הדולבי דיגיטל מתחילה להשמיע קולות של אזעקת אמת בחסות הדג נחש והמצלמה מתמקדת על קו החוף של תל-אביב – אתה בהחלט מתחיל להריח את האוסקר.

מהרגע שהזוהן מגיע לניו יורק, הסרט הופך ל-"סיוט אחד ארוך ומשמים […] סרט מוקצה מחמת המיאוס שהשתיקה יפה לו" (ביטאון מודיעין-מכבים-רעות).

לדעתי כל מה שחסר שם זה קצת עריכה, עריכה, עריכה. אני למשל, בנגין, הייתי מחסל את כל השעתיים ועשרים האחרונות של הסרט ונשאר עם ספיישל טלוויזיה/יוטיוב קצרצר ומדהים באורך 13 דקות (שהיה מורכב משתים שלוש הסצינות הראשונות כמעט ללא שינוי). אני מתערב איתכם שעד היום עוד הייתם מקבלים לינק לסרטון הזה ביוטיוב אחת לכמה ימים (שלא לדבר על זה שהוא כבר היה סוגר על איזה 150 מיליון צפיות עד עכשיו).

באופן דומה, גם הסרט "סין סיטי" של פראנק מילר יכל להיות הרבה יותר טוב אם פשוט היו מוחקים משם את כל הסצינה הארוכה והמיותרת של קוונטין ליימנטינו. בקיצור, Less is more כמו שכולם כבר יודעים.

טוב, באק טו ריאליטי, אין מה לבכות על חלב שנשפך – ואפרופו יוטיוב, הנה סרטון קטן שמצאתי של זוהן דביר מבצע את "דרך הכורכר":

אה, וכמעט שכחתי!:
[Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]