Archive

Archive for the ‘סיכום ה…’ Category

בנות (זה באמת הדבר האחרון שאני רוצה או צריך)

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

עם כל הכבוד לביסטי בויז, בטח שמתם לב, קוראי הנאמנים וקוראותיי הנאמנות שהבלוג כבר לא כתמול שלשום. שלושה פוסטים של יוטיוב (יקח אותו השד) ברצף (למי שלא בקיא: זה אמור בעקרון להיות לסירוגין), תדירות עלובה של פרסומים חדשים, חוסר חשק מיני, ועוד. חדי העין בוודאי הבחינו שבפוסט הקודם שכחתי אפילו להוסיף ש-[Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]. המצב בהחלט קשה (תיקנתי את זה אחר כך (את הפוסט, לא את המצב)).

יש לי, בנגין, בעיה. אני רוצה לומר הרבה דברים אבל המילים פשוט לא יוצאות ואין לי יותר מספיק סבלנות אפילו בשביל לחבר פוסטים ברמה הדי נמוכה שהייתה כאן עד עכשיו. עשיתי תאונה עם האופנוע ולא נראה לי שאני אחזיק מעמד. היה לי רעיון לסטארט-אפ אבל: חשבתי לפתוח בלוג ולפרסם בו בכל יום תמונה מצחיקה (הכוונה ב"מצחיקה" היא לא לחתולים חמודים, לשטויות שכתוב לידם FAIL וכו' אלא דווקא סתם לדברים שגרמו לי לצחוק קצת עמוק בתוך שאריות הלב כשראיתי אותם. אה, וגם דברים לא מצחיקים אבל מעניינים ויזואלית או קונטקסטואלית או וואטאבר). לכל תמונה חשבתי להצמיד אנימציית GIF פורנוגרפית, דברים בקטע מפגר – קטעים קצרים שנחתכו מסרטי פורנו וחוזרים על עצמם בלופ אין סופי.

נראה לי שאני מכור לפורנו. אין לי יותר זמן אפילו ללכת לעבודה (מזתומרת? אני בלוגר כמובן) או להציק לאנשים בגוגל באזז. אני לא שוקד על הדוקטורט, ובוודאי שאין לי כוח לפתוח בלוג חדש. למישהו פה יהיה אכפת אם אני אניח לכמה רגעים בצד את תחרות הציור על פורנו, את מיזם בנגינפדיה, את Gayמר ואת כל שאר השטויות לטובת פורמט קליל יותר של ריגוש זול ורגעי?

סליחה שאני מתאבסס (אבל אני אובססיבי)

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

אם לא הייתי כזה עצלן הייתי מכין מיקס של שני השירים האלה, ומי יודע, אולי אפילו הייתי מקבל אייטם בטיים-אווט או משהו כזה. בהווה שבו שאתם קוראים את הפוסט הזה בטח כבר לא ניתן לזכור על מה בכלל אני מדבר (מי שנורא רוצה עדיין מוזמן לנגן את שני הסרטונים בו זמנית ולהנות מהקקפוניה). [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here].

Vs.

הידעת?
יש אנשים שמביאים ביד על דגל ישראל.

כרטיסים מוזלים להופעה של מטאליקה

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

חדשים בבלוג? לחצו כאן לכרטיסים מוזלים להופעה של מטאליקה בישראל 2010!!

אני, בנגין, אף פעם לא חולם אפילו על ללכת להופעה פה בישראל. ולא, אני לא הולך להתפלצן לכם עכשיו על הפסטיבלים בחו"ל ועל ההופעות במועדונים בלונדון, ועל השנים שלי ביפן ובברלין. אני פשוט חושב שזה ממש יקר ולא משתלם.

מה שעוד יותר גרוע זה הקהל שבחברתו אתה צריך לבלות לסבול בהופעה (כמה מחבריי הטובים ביותר…), והתנאים הגרועים, והפקקים והפיתוי להתפלצן על הפסטיבלים בחו"ל ועל ההופעות במועדונים בלונדון וכו'.

אבל מה שהכי גרוע, זו הטחינה הבלתי פוסקת בתקשורת (כולל טוויטר) שפשוט מוציאה את החשק. הרי לא משנה בכלל מיהו האמן שמגיע, הטיים-אווטים למינהם וכל התחנות בספאם-רדיו ינסו למכור לכם אותו בתור הדבר הכי גדול שיש כרגע בעולם (ושהיה אי פעם כמובן). תמיד כשחשבתם שהכל כבר נאמר הם ימצאו עוד מישהו שמוכן להתראיין על איך הוא הולך לבלות בהופעה בהפסקות שבין השירים במצעד 20 הגדולים של…

קחו למשל את דפש מוד, להקה שדווקא די אהבתי פעם, בגלל הקליפ ההוא עם הבחורה (I FEEEEEL YOOUUU), כיום, אחרי ההופעה הגדולה, אני פשוט לא מסוגל לשמוע אותם יותר. זהו-זה. ההייפ המסחרי, המומוצא והמוצא מפרופורציה הפך להקה שהייתה די מגניבה למוקצת מחמת המיאוס.

אפילו ניסיתי לעשות בדיקה: אמרתי לעצמי "בנגין, למה שלא תשים איזה שיר של דפש מוד בבלוג המוזיקה הזה שלך, נו ההוא עם הפורנו" אבל פשוט לא הייתי מסוגל. אז במקום זה: Here's Johnny שכולם אוהבים (ולמזלנו הוא כבר מת כך שאין הרבה סיכוי שהוא יבוא להופיע בגני התערוכה או באצטדיון ההוא ליד קניון איילון בזמן הקרוב…).

אבל מי יודע, אוליי הם יגיעו? מדובר בהרכב אינדי-פופ ש-[Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here].

ולמי שממש חייב, הנה קצת הד-בנגין (נו פאן אינטנדד):

מטאליקה בישראל

כמה עשורים עוד נשארו לך לדעתך?

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

אני זוכר שכשהייתי בתיכון תמיד היו מנסים לקבוע לנו איזה מבחן או פעילות מיוחדת על הבוקר של ה-1 בינואר כדי שלא נצא "לחגוג" את הסילבסטר. כשהגענו סוף-סוף לעתיד, לפני עשר שנים, והתיכון היה כבר זיכרון רחוק, בנגין הטוב יצא בהתרגשות רבה לחגוג באופן חד פעמי בהחלט את תחילתו של האלף החדש.

האמת היא שלמרות שהעשור/מאה/אלף הזה בהחלט נפתח ב-Bang (שזה כמעט בנגין), דווקא היה עד עכשיו לא משהו בכלל (אני אקח מכונית מעופפת עם מסך CRT על פני סלולרי "מעוצב" עם מסך LCD אניטיים). תדעו לכם שבפרץ של אופטימיות חסרת פשר ערכתי לעצמי בתחילת העשור רשימת משימות (שכללה לא פחות מ-40 פריטים!) עבור שנת 2000. הרעיון היה שאם אצליח לבצע אפילו את רוב הדברים הנ"ל אוכל לקבל את 2001 בתור אדם במצב טוב יותר. מישהו יותר ראוי. חבר בחברה. מצליחן פוטנציאלי.

מיותר לציין כמובן שהיום – באביבה של 2010 (ובחורפה של 2009) – עדיין לא השלמתי אפילו רבע מהמשימות ההן. סתם נקודה למחשבה עבור כל האופטימים למינהם (אבל היי, לפחות אני זקן עכשיו ב-10 שנים! אה, שיט). בכל אופן, למי שיש טוויטר (לבנגין, למשל) כבר הוציאו ממזמן את כל חדוות הסילבסטר עם סיכומי עשור למינהם מאת טיפוסים זחוחים בשולי תעשיית התקשורת (טוב נו, מישהו חייב להמשיך לטרטר בטוויטר).

למרות כל האמור לעיל, אני, בנגין, עדיין מתכנן לגרור עוד מעט את גופתי העבשה, עטופה במעיל עור עם שרשראות מצלצלות, ולצאת לפגוש כוככבים, לבלות ולהתמנגל. אז בואו נקווה ביחד לעשור יותר טוב למרות שאנחנו יודעים כבר שהוא יהיה יותר גרוע, מנחם.

שיר העשור של גוגל כרום

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

אני את דעתי בנוגע לסיכומי עשור כבר אמרתי (בקצרה, למי שאין כוח להקליק: טייגר וודס נבחר לספורטאי העשור – וזה כבר נראה לי סלף אקספלנטורי). בכל אופן הנה שיר העשור שלי, בנגין: גיי באאאר גייי באאאר גייייבאאאאאאררר!

להלן הנימוקים להחלטת מועצת הבלוג: לפני שהיה ריף-ראף אני זוכר שהייתי שוכב שיכור במנהרה שהיתה מחברת בין המנזר לפרילנד (החדש) ומקשיב (בדמיון, כי לא היה אז כל-כך מקובל אייפון) לשירים של אלקטריק סיקס. בשנים ההם למדתי הכל אודות סוגי הנעליים והגרביים שבאופנה, ואפילו הקמתי בלוג עדין ורגיש שמציג צילומים יפים של (האחיות הגדולות של) בנות העיר שעובדות באמריקן אפרל ומדגמנות נעליים, גרביים וירכיים חטובים בנופים מנוכרים ברחבי העיר. thedrunkentheshoe.co.il קראו לזה אז.

בכל אופן, תקופה יפה, שיר יפה, למה בכלל, צריך לנמק, אף אחד, כבר לא מנמק, שום דבר, היום, במילא.

Google Porn

האם הבחנתם שמאז שגוגל קנו את יוטיוב במלא כסף הם הספיקו להכניס פרסומות מעצבנות לתוך חלק מהסרטונים (שהאפשרות היחידה שמישהו אי-פעם יקליק עליהן זה אם הוא מפספס את ה-x שאמור להעיף אותם דה פאק אוואי מתוך הסרט שאני מנסה לראות!) הם גם הפכו את יוטיוב ללוח מודעות פרטי למוצרים המעפנים שלהם.

גט אובר איט גוגול! לא עשיתם שום דבר מעניין מאז ג'ימייל – אתם לא מחדשים כלום, אף אחד לא אוהב אתכם, יור סטופיד, {!heheh heheh – shut up Butt-Head}

בכל אופן, אני דווקא משתמש ותיק של אחד מהמוצרים היותר מיותרים שלהם: הדפדפן גוגל כרום. אני משתמש בו בתור דפדפן דדיקייטד לפורנו – כלומר אני לא משתמש בגוגל כרום לאתרים רגילים אלא רק לאתרי פורנו.

הסיבות לכך מגוונות, בתור התחלה אם משהו משתבש זה לא יכול להפריע לי בשום מקום חוץ מבעולם הפורנו (ששם הדבר היחיד שיכול להשתבש באמת זה אם כולם יעברו לסרטונים בסרימינג). גוגל כרום גם מסדר יפה את ההורדות כך שאין בעיה להוריד קבצי סרטים עם אותו השם (לרובם קוראים בשמות מלאי השראה כמו "1" ולפעמים גם "01" – וזה לא כיף שהם דורסים אחד את השני).

חוץ מזה, גוגל כרום היה הראשון להציע מצב גלישה חשאי שבו בכלל לא נשמרת ההיסטוריה (כן, אני לא רק פורנורואיד אני גם פרנואיד – נעים מאוד!), ובמקרי חירום – כאשר הבוס פתאום נכנס לשאול מה נשמע – מספיק לסגור את החלון הראשי והוא מחסל גם את כל חלונות המשנה וההורדות. אם אתם מחפשים דפדפן ייעודי לפורנו – גוגל כרום הוא בהחלט הבחירה בשבילכם!


עוד שירים אהובים מהעשור האחרון:

להמשך קריאה…

סיכום העשור של בנגין

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

קשה יש רק בלחם

הבלוג הגרוע של העשור 2000-2010

איך עבר השבוע? אצלי הכל טוב, לא יכול להיות יותר טוב האמת. אקיצר, השבוע הבלוג שלי קיבל הרבה תשומת לב תקשורתית. הפניה קטנה ב-Time Out הרבה אזכורים בטוויטר ובפייסבוק ואפילו אייטמים אצל כמה מהבלוגרים הבולטים. אפשר לומר שאני עונד את סמלי הסטאטוס האלה של ההצלחה האינטרנטית בגאווה של מנהיג טוטליטארי שהעניק לעצמו שלל של מדליות ודרגות.

באחד הבלוגים (בתגובות), אפילו נזרקה לאוויר האפשרות שאזכה בתואר המבוקש "הבלוג הגרוע של העשור". תודה יואב! אני מיד ממליץ עליך לוויקיפדיה (תחת הערך: פלייר הייטר).

למרות שהכבוד כולו שלי (יש הרבה גרועים שם בחוץ), זה בדיוק הדבר שאני שונא בסיכומי עשור (תגידו אני היחיד שממש לא סובל את החרא הזה, או שפשוט לאף אחד לא נעים להרים את הכפפה?): תמיד עושים אותם מוקדם מידי ומשבצים כל מיני שטויות חדשות שבמרחק של כמה שנים (ולפעמים אפילו כמה ימים) לאף אחד לא יהיה אכפת מהם. האם הבלוג שלי, שעוד לא בן חודש אפילו, באמת יותר גרוע מכל הבלוגים שהיו קיימים בעשור? אני קצת מרגיש כאילו שאני גוזל את התואר מאנשים שעבדו הרבה יותר קשה ממני (טוב, אבל היתה לי פרוטקציה). כלומר, אם אני מהנדס עכשיו איזה שיר קאצ'י ומשמיעים אותו הרבה בגלגל"צ, ובמקרה שחררתי אותו (נו פאן אינטנדד) לקראת סוף העשור אז יש לי סיכוי לא רע לקבל מקום שלישי ככה בסיכום העשור, למרות שבעוד 5 דקות אף אחד בכלל לא יזכור את השיר העלוב והמופק שלי.

אפשר לטעון כמובן שהסיבה שדברים חדשים משתחלים תמיד לסיכומי הוואטאבר למינם היא שהם מבוססים על כל מה שנעשה לפניהם, ובהתאם לכך משופרים יותר. אפשר לטעון את זה, אבל זה יהיה קשקוש. לדעתי צריך לסכם עשור רק לאחר שעבר לפחות עשור נוסף, מעין תקופת המתנה כזו, כמו עם רובים. עכשיו למשל, אפשר להתחיל לסכם את הניינטיס. הבעיה היא שמי שכותבים את הסיכומים הללו (בדרך כלל עיתונאים זבי חוטם עם המתמכרות לוויקיפדיה) היו בבית הספר היסודי בניינטיס, כך שעדיף שהם בכלל לא יתעסקו עם זה…

אה, ואל תשכחו לשלוח הרבה סמסים לבלוג שלי כדי שאני אזכה בתואר הנכסף!