ארכיון

Archive for the ‘וו.ד.פ’ Category

חורים רבותיי, חורים

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

מזל שגם מחקו לה את הפטמות - אני לא רוצה להידרדר לציצים

איזור הדימדומים

ספיישל מיוחד לכבוד שבוע הספר חג הספר העברי. רציתי לעשות פוסט מפגר של יום שישי על פורנו אקסטרימי בפוטושופ, אבל בסוף החלטתי דווקא להתמקד קצת בחורים – כמו כולם. שיהיה יום מצעד הגאווה שמח לכל בית ישראל.

דרך אגב, למיטב הבנתי התמנות האלה נעשו באמצעות איפור וללא שימוש בתוכנות לעיבוד תמונה. ידידה שלי שמבינה בזה הסבירה לי שהרבה מהתמונות שנראות כאילו עשו אותן בפוטושופ הן למעשה התוצר עבודתן של מאפרות צעירות שלמדו בשנקר. טוב, כל יום לומדים משהו חדש (בבלוג של בנגין!).

עוד חורים (לבעלי ראייה ממש טובה)

להמשך קריאה…

4צ'אן: שפריץ של זרע טרי על דגל ישראל

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

סתאאאם, זה דווקא כן מה שאתם חושבים

זה לא מה שאתם חושבים

טוב, כאן ב-nlimalasot אנחנו, בנגינים, עוסקים בדרך כלל בהנאות הקטנות של החיים: פורנו, כושים, kfc וכו'. אז תרשו לי בבקשה לגלוש ליום אחד גם אל מחוזות האקטואליה הנושכת (כריות).

אני זוכר שב-11 בספטמבר 2001 ישבתי לי בבית וזיפזפתי בין המחזה הטלוויזיוני המרהיב ביותר אי פעם בעוד הוא נפרש לנגד עיניי בשידור חי ובין התוכנית 'לנג'רי' בערוץ האופנה. אני זוכר שהרגעים המותחים ביותר לא היו אלה בהם פגע עוד מטוס במגדל, או כאשר התפזר ענן האבק וחשף שהמקום שבו היו עד לאותו הבוקר משרדים עם פקס, מכונת צילום וקולר הוא עכשיו סתם נקודה באוויר, אלא דווקא הרגעים בהם בהיתי בשורות של דוגמניות שופעות חזה צועדות על המסלול הממוזג לצלילי מוזיקת בית קפה.

מה אני אגיד לכם, קשה לי קצת עם האסקפיזם הזה, עם הדהירה העיוורת של העדר הארץ ישראלי המצוי בדרכו לגן העדן של תרבות הליסינג-סלולר-שופינג-סלבס-מילואים-פייסבוק. כל הקיום האנושי (ואני, בנגין, מסתכן כאן בלהישמע כמו זונת תשומת לב בת 15) הוא קיום נצלני במהותו. זה מתחיל בלקחת חיה ולהרוג אותה כדי למכור, לבשל ולאכול את הבשר שלה, עובר דרך ניצול עובדים זרים ועושק עמים אחרים ונגמר בדברים כמו השואה (בינתיים). כולנו יכולים להציץ בסרטים של סשה גריי עד מחר (גם זה נצלני לאללה ת'כלס), אבל זה לא ממש מקדם את העניינים בחזית השיטסטורם שהולכת כאן.

החלפתי ערוץ לראות מה קורה עם הביטארדס בעולם, ומצאתי דיון די מעניין שפתח אדם בטענה (המגובה בראיות נסיבתיות) שבכל יום הוא משחית את זרעו לריק ו/או מטיל את גלליו על ציור של דגל ישראל בצבעי פנדה (ראו תמונה). כנהוג בכל דיון רציני הוא גם צירף את התאריך, כדי שלא נאמר לו GTFO (למרות שהוא לא מראה ציצים), וביקש לשאול:

Israelfags, how it feels i shit and cum every fucking day on your fucking kikeflag?

דיברתי פה כבר על הסצינה של להביא ביד על הדפסות של תמונות של בחורות מפייסבוק וממייספייס (אני עוד אחזור לזה בע-נ-ק בהזדמנות, אני מבטיח), אבל דגל ישראל זה כבר פטיש לא ממש שיגרתי הא? בכל אופן, בגלל שדיונים ב4צ'אן שורדים רק זמן קצר, ובגלל שמתו היום הרבה אנשים בלי סיבה בגלל טמטום, החלטתי לשתף אתכם בתמונה שמוכיחה שוב שחוק 34 הוא הדבר היחיד פה שעוד אפשר לסמוך עליו.

(התגובות ב 4צ'אן אגב התחלקו בערך חצי חצי בין שונאי יהודים שפרסמו תמונות של תנורים שמבקשים שתכניסו לתוכם יהודים לשונאי ערבים שפרסמו תמונות של נשק אמריקאי שכביכול מוכן ומזומן לחסל אותם)

סקרנים לדעת מה קורה בסוף?
להמשך קריאה…

אחו"ל שרמוטה

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

בפריז איך שנחתתי את שמעון וז'ק פגשתי ויצאנו ת'עיניים קצת לשטוף.
חתיכות מיד תפסנו ולהן כמו כלום הכנסנו שמה יש אחול-שרמוטות, בלי סוף.
רחובות שלמים כסינו ומכות טובות עשינו הכספים מתגלגלים ממש ברחוב.
רק להזיז קצת את התחת ואת הקופות לקחת גם הנוף מאד יפה שם, אחלה נוף!

"…אלה הם שירי ארץ ישראל היפה. הפזמונים והלחנים שלצלילם גדלנו […] שנות הזהב של התרבות הישראלית." (מ. בנגין, בטאון מכבים רעות).

רציתי לצוות את השיר של גידי גוב לסצינה הזאת מתוך חוקי המשיכה על הטיול של ויקטור באירופה. כשהסרט יצא, הפרסומת הדוחה (והאקסטרא אימפוטנטית) ההיא לאיזו חברת טלפונים ממש הרסה לה (לסצינה) את הצורה עבורי, אבל שנים אחרי, כשהפרסומת כבר מזמן מאוכסנת בבטחה בפח האשפה של ההיסטוריה, יתכן שאפשר להראות את שוב פרצופה של הסצינה המדוברת בפרהסיה.

מי שלא מסכים איתי בנושא הוא האתר יוטיוב (או יותר נכון, Jewטיוב אניצודק?), שמאז שגוגל קנו אותו הוא ממש קראפ בחזקת קוסינוס. למרות שיש שם את הסצינה הזו איזה חמישים פעם, אי אפשר לעשות אמבד. למה? ככה. אני, בנגין, מקווה שישרף ביתם של האחראים על יוטיוב, ושעל מנת להציל את ילדיהם מלשונותיה החמדניות והלוהטות של הלהבה הם יצטרכו לעשות אמבד לסצינה הזו ולא יוכלו.

אוקיי, עכשיו כשאני יותר רגוע שמתי בסוף סרטון חלופי של חנון מבקר בסן-פרנסיסקו העקרון הוא אותו עקרון תכלס (וגם הביצוע לא הרבה יותר גרוע מהמקור, והרבה יותר מוצלח מאותה פרסומת ארורה). אה, נראה לי שקמתי במצב רוח קרבי, אז אל תשכחו את [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here].

דרכון ישראלי

תמיד אישה

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

אני מנסה להיגמל קצת מפורנו לטובת הקריירה החדשה שלי כמומחה למדיה חברתית ושיווק אינטרנטי (בקרוב האתר הרשמי). עכשיו כשיש לי, בנגין, חסות תאגידית טיפסתי בסולם הדרגות (מהסוג הזה שהוא גם ארגז כלים על גלגלים) ועשיתי קצת סדר בבויידם. מצאתי שם פצצת אנטי-חשק קטלנית, ומיד החלטתי לשתף גם את קוראי הנאמנים (הכוונה אליך!).

פנינה היא אישה מקסימה ומעניינת. השורשים של היצירה שלה (נו פאן אינטנדד) קבורים עמוק בסצינת האלקטרו-אינדי-פופ של שנות השמונים, ורק מי שבאמת מבין במוסיקה, ומתקלט גם בשסק וגם בלייקה, וכותב בלוג עם חסות תאגידית, יודע לומר בוודאות ש- [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]

מה הטעם בכבישים ללא מוצא?

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

ב-1991 היה לי כובע "שיקגו בולס" בדיוק כמו שיש לבחור בקליפ (בבקשה אל תיבהלו מהאיכות הזוועתית – זה דווקא בסדר כשלוחצים play). הייתי אז צעיר, ונסעתי לאמסטרדם להשקיע בשוק הנדל"ן שהחל להתעורר. אני זוכר שבאותו הזמן חברה אחת שלי מהתיכון שלחה לי את השיר הזה בג'ימייל. באותן שנים (פאק כבר עברו מאז 20 שנה?) לא היו עדיין תוכנות הורדה טובות אז היינו שולחים שירים אחד לשני רק דרך הג'ימייל.

בכל אופן, באותו הזמן לא הבנתי את השיר הזה – וזה לא עשה לי כלום כי חשבתי שכשאני אגדל אני אבין. והנה, גדלתי, ואני עדיין לא מבין במה לעזאזל מדובר, למרות שכיום אני כבר יותר זקן מחברי הלהקה. פעם חשבתי שאולי אני פשוט לא שומע טוב או לא מבין את המילים, אבל בזכות האינטרנט אני יכול לומר די בוודאות שפשוט אין מה להבין. היא מצילה את הרגליים שלה. הבא בתור הוא סוס.

האמת היא שדווקא יש לי ידע די עצום בנושא נושאי המגבעת. ידעתם לדוגמא ש [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]

אולי בעוד 20 שנה אני אצליח לעשות פה איזו פריצת דרך (מי יודע, אולי השיר מדבר על הקטטר?), אבל לדעתי כבר בשורה הראשונה פורש בפנינו המשורר חידה שעל פני השטח נראית ללא פתרון, אך בסופו של עניין טומנת בחובה גם את התשובה בגוף השאלה. נטעם כמו תרנגולת.

כמה עשורים עוד נשארו לך לדעתך?

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

אני זוכר שכשהייתי בתיכון תמיד היו מנסים לקבוע לנו איזה מבחן או פעילות מיוחדת על הבוקר של ה-1 בינואר כדי שלא נצא "לחגוג" את הסילבסטר. כשהגענו סוף-סוף לעתיד, לפני עשר שנים, והתיכון היה כבר זיכרון רחוק, בנגין הטוב יצא בהתרגשות רבה לחגוג באופן חד פעמי בהחלט את תחילתו של האלף החדש.

האמת היא שלמרות שהעשור/מאה/אלף הזה בהחלט נפתח ב-Bang (שזה כמעט בנגין), דווקא היה עד עכשיו לא משהו בכלל (אני אקח מכונית מעופפת עם מסך CRT על פני סלולרי "מעוצב" עם מסך LCD אניטיים). תדעו לכם שבפרץ של אופטימיות חסרת פשר ערכתי לעצמי בתחילת העשור רשימת משימות (שכללה לא פחות מ-40 פריטים!) עבור שנת 2000. הרעיון היה שאם אצליח לבצע אפילו את רוב הדברים הנ"ל אוכל לקבל את 2001 בתור אדם במצב טוב יותר. מישהו יותר ראוי. חבר בחברה. מצליחן פוטנציאלי.

מיותר לציין כמובן שהיום – באביבה של 2010 (ובחורפה של 2009) – עדיין לא השלמתי אפילו רבע מהמשימות ההן. סתם נקודה למחשבה עבור כל האופטימים למינהם (אבל היי, לפחות אני זקן עכשיו ב-10 שנים! אה, שיט). בכל אופן, למי שיש טוויטר (לבנגין, למשל) כבר הוציאו ממזמן את כל חדוות הסילבסטר עם סיכומי עשור למינהם מאת טיפוסים זחוחים בשולי תעשיית התקשורת (טוב נו, מישהו חייב להמשיך לטרטר בטוויטר).

למרות כל האמור לעיל, אני, בנגין, עדיין מתכנן לגרור עוד מעט את גופתי העבשה, עטופה במעיל עור עם שרשראות מצלצלות, ולצאת לפגוש כוככבים, לבלות ולהתמנגל. אז בואו נקווה ביחד לעשור יותר טוב למרות שאנחנו יודעים כבר שהוא יהיה יותר גרוע, מנחם.

(פלאש) וידיאו קילד דה פורנו סטאר

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

רמז: זה לא הדוב החביב או הגולש הגיי במיזנסצינה

מה לא בסדר בתמונה הזו?

איפשהו לאורך הדרך התבכיינתי כאן על מה שהיה עלול לקרות בעולם מקביל שבו לא היה פורנו באינטרנט (כשאני מתאר את זה ככה זה נשמע כמו איזה פוסט רציני ומעניין – בפועל זה היה אוסף סתמי של התבכיינויות שטחיות גרידא). היום אני רוצה לבכות דווקא על העתיד ולא על העבר.

מה אני אגיד לכם, אני מודאג. ה-DRM חודר לתחום הפורנו (נו פאן אינטנדד), וצפויות לנו שנים קשות. אם פעם סריקה קלה של הרשת הייתה שולחת אותך לחנות לקנות כונן קשיח חדש, הרי שכיום רוב אתרי הפורנו החינמיים (וגם אלה שמציעים דוגמיות – שזה המקום שבו זה באמת כואב) מציעים את מרכולתם דרך נגני פלאש במקום בתור קבצים להורדה.

אני יכול להבין את היתרונות עבור הפורנוליסטים (הם יודעים כמה אנשים צפו בכל סרטון, אפשר לדרג ולהגיב וזה אפילו חוסך ברוחב פס כי לא תמיד צריך לשלוח את כל הסרט). אבל עבורנו הצופים זה מבשר את סופו של עידן. מה יקרה אם יום אחד כבר לא נוכל להוריד סרטים מהאינטרנט ונאלץ לצפות און-ליין (ועוד בסרט אחד בלבד בכל פעם!!!!!)?

אחרי הכל הצפייה עצמה היא בסה"כ חלק שולי בחווית הפורנו. יש את ריגוש המרדף (אחר סרטים חדשים ומעניינים). את ריצוי האינסטינקטים הציידים-לקטים (כאשר מורידים כמות ענקית של סרטים למחשב – שאין סיכוי בכלל לצפות בכולם). אחר כך מגיע החלק של הצפייה עצמה (כאשר הימצאם של סרטונים רבים מאפשר מעבר זריז לבא בתור מסרט שלא נותן עבודה). ולבסוף: זיכוך (כאשר מוחקים את כל התועבה הזו מהמחשב וחושבים מה לעשות עם שארית היום).

למה לא פשוט להוריד פורנו ולשמור אותו אצלי במחשב לעת צרה אתם שואלים? כי פורנו זה כמו לחם כפרי צרפתי, צריך לצרוך אותו כשהוא טרי וחם (אוקיי, מטאפורה גרועה, התכוונתי לומר שאלא אם כן מדובר בסרט מדהים, פשוט לא כיף לראות אותו יותר מפעם פעמיים).

הייתה לי נקודה כשהתחלתי את הפוסט אבל לצערי אני לא זוכר מה היא הייתה, אז בואו נתייחס לכל האמור לעיל כמוגש כחומר למחשבה מאת מנחם בנגין.

התשובה במהופך