ארכיון

Archive for the ‘בנגין שונא את יוטיוב’ Category

בנות (זה באמת הדבר האחרון שאני רוצה או צריך)

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

עם כל הכבוד לביסטי בויז, בטח שמתם לב, קוראי הנאמנים וקוראותיי הנאמנות שהבלוג כבר לא כתמול שלשום. שלושה פוסטים של יוטיוב (יקח אותו השד) ברצף (למי שלא בקיא: זה אמור בעקרון להיות לסירוגין), תדירות עלובה של פרסומים חדשים, חוסר חשק מיני, ועוד. חדי העין בוודאי הבחינו שבפוסט הקודם שכחתי אפילו להוסיף ש-[Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]. המצב בהחלט קשה (תיקנתי את זה אחר כך (את הפוסט, לא את המצב)).

יש לי, בנגין, בעיה. אני רוצה לומר הרבה דברים אבל המילים פשוט לא יוצאות ואין לי יותר מספיק סבלנות אפילו בשביל לחבר פוסטים ברמה הדי נמוכה שהייתה כאן עד עכשיו. עשיתי תאונה עם האופנוע ולא נראה לי שאני אחזיק מעמד. היה לי רעיון לסטארט-אפ אבל: חשבתי לפתוח בלוג ולפרסם בו בכל יום תמונה מצחיקה (הכוונה ב"מצחיקה" היא לא לחתולים חמודים, לשטויות שכתוב לידם FAIL וכו' אלא דווקא סתם לדברים שגרמו לי לצחוק קצת עמוק בתוך שאריות הלב כשראיתי אותם. אה, וגם דברים לא מצחיקים אבל מעניינים ויזואלית או קונטקסטואלית או וואטאבר). לכל תמונה חשבתי להצמיד אנימציית GIF פורנוגרפית, דברים בקטע מפגר – קטעים קצרים שנחתכו מסרטי פורנו וחוזרים על עצמם בלופ אין סופי.

נראה לי שאני מכור לפורנו. אין לי יותר זמן אפילו ללכת לעבודה (מזתומרת? אני בלוגר כמובן) או להציק לאנשים בגוגל באזז. אני לא שוקד על הדוקטורט, ובוודאי שאין לי כוח לפתוח בלוג חדש. למישהו פה יהיה אכפת אם אני אניח לכמה רגעים בצד את תחרות הציור על פורנו, את מיזם בנגינפדיה, את Gayמר ואת כל שאר השטויות לטובת פורמט קליל יותר של ריגוש זול ורגעי?

אחו"ל שרמוטה

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

בפריז איך שנחתתי את שמעון וז'ק פגשתי ויצאנו ת'עיניים קצת לשטוף.
חתיכות מיד תפסנו ולהן כמו כלום הכנסנו שמה יש אחול-שרמוטות, בלי סוף.
רחובות שלמים כסינו ומכות טובות עשינו הכספים מתגלגלים ממש ברחוב.
רק להזיז קצת את התחת ואת הקופות לקחת גם הנוף מאד יפה שם, אחלה נוף!

"…אלה הם שירי ארץ ישראל היפה. הפזמונים והלחנים שלצלילם גדלנו […] שנות הזהב של התרבות הישראלית." (מ. בנגין, בטאון מכבים רעות).

רציתי לצוות את השיר של גידי גוב לסצינה הזאת מתוך חוקי המשיכה על הטיול של ויקטור באירופה. כשהסרט יצא, הפרסומת הדוחה (והאקסטרא אימפוטנטית) ההיא לאיזו חברת טלפונים ממש הרסה לה (לסצינה) את הצורה עבורי, אבל שנים אחרי, כשהפרסומת כבר מזמן מאוכסנת בבטחה בפח האשפה של ההיסטוריה, יתכן שאפשר להראות את שוב פרצופה של הסצינה המדוברת בפרהסיה.

מי שלא מסכים איתי בנושא הוא האתר יוטיוב (או יותר נכון, Jewטיוב אניצודק?), שמאז שגוגל קנו אותו הוא ממש קראפ בחזקת קוסינוס. למרות שיש שם את הסצינה הזו איזה חמישים פעם, אי אפשר לעשות אמבד. למה? ככה. אני, בנגין, מקווה שישרף ביתם של האחראים על יוטיוב, ושעל מנת להציל את ילדיהם מלשונותיה החמדניות והלוהטות של הלהבה הם יצטרכו לעשות אמבד לסצינה הזו ולא יוכלו.

אוקיי, עכשיו כשאני יותר רגוע שמתי בסוף סרטון חלופי של חנון מבקר בסן-פרנסיסקו העקרון הוא אותו עקרון תכלס (וגם הביצוע לא הרבה יותר גרוע מהמקור, והרבה יותר מוצלח מאותה פרסומת ארורה). אה, נראה לי שקמתי במצב רוח קרבי, אז אל תשכחו את [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here].

דרכון ישראלי

אני האסלר של וידאו, קוצ'י

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

אוקיי, חיתנתי את שני הקליפים האלה מסיבה מסוימת. בשניהם קיים אלמנט של דרופים בוידאו, האוייב מספר אחד של עורכי קאט-טו-קאט. לא מדהים איך שאני שם לב לדברים האלה?

הקליפ הראשון (למעלה) הוא קצת לילדים אבל אני עדיין נהנה לצפות בו בעבודה, שזה גם משהו (אני מת על הפרקט שיש להם שם). מה שאני אוהב בקליפ הזה זה שיש שם את הארכיטיפוס של כל סוגי הבחורות שיצאתי איתן מאז שהייתי צעיר. אני ממש יכול לראות איך הטעם שלי בבנות התפתח הדרדר במרוצת השנים. זה כמו מפגש מחזור של הפרילנד או משהו כזה.

ראיתי בשעתו את סימיאן מובייל דיסקו כשהם שלחו נציג לארץ, ואם גם לכם יש טראומה מהערב ההוא, הקליפ הזה יכול לרפא אתכם צ'יק צ'אק, אז תלחצו Pליי!!!

עדכון: כמובן שאי אפשר לעשות Play כאן באתר (לסימיאן, לשני דווקא אפשר) וצריך להקליק פנימה לצפייה ביוטיוב – שהם (וגם vevo) פאקינג פאגוטס ברמות הכי גבוהות שיש. כבר היינו בסרט הזה, ואני רואה שהבעיה רק מתרחבת (טוב נו, תאוות בצע, אי אפשר לרסן את זה). אני מניח שאני יכול למצוא עותק אחר ביוטיוב, אבל האמת היא שאני עצלן מידי עסוק מידי, סורי.

לקליפ השני (למטה, כאילו דה?) יש לי נקודה חמה בלב וגם נקודה קפואה בלב. השילוב בין קטעי פורנו רך משנות השבעים לצילומי ארכיון (רובם דווקא של מבחני ריסוק ולא של קארנג' אמיתי אבל בואו לא נהיה קטנוניים) עם אווירת פילים מומר לוידאו (מומר ליוטיוב) קשה עושה לי נעים בפרינאום (שיט, נראה לי שכזה, יצאתי מהארון כרגע).

בכל אופן תהנו מהקליפים, ואל תתעצלו – תראו אותם מההתחלה ועד הסוף בפול ווליום (זה כולה איזה 6 דקות בחייאת ראבק, הלהיטים של טוויטר יחכו לכם בינתיים). ואל תשכחו שחובה לגמור בצלחת. [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]

1 באפריל האולטימטיבי שלי

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

[Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here]

#No Homo

עדכון: שני עדכונים למעשה, הראשון הוא שיוטיוב הוא רשמית האתר השנוא עליי ביותר באינטרנט כרגע (טוב נו, אוליי בכל זאת מקום שני אחרי פייספאק) והשני הוא שאם אתם רוצים לצפות באורגיה האולטימטיבית תצטרכו לחכות עד שגרסת הפלאש תסיים להיטען. יוטיוב – אני שונא אותך/אתכם.

לא אכפת לו לישון על הספה כשאני שם

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

גלשתי לי היום קצת באינטרנט. במיוחד בעמוד הסטטיסטיקות של האתר שלי, ביופורן ובבלוג של Orange ושל אחי רז. קיבלתי סמס מביטוח לאומי וכל האינטרקונטיננטליה הזכירה לי את השיר הזה של VodaPhone ושל הדנדי וורהאלס. לצערי מדובר בגירסה המצונזרת, אבל האיכות שלה קנתה אותי – מי שממש חייב לראות ציצי מפוקסל (וגם בולבול!) יכול לראות את הגרסה הלא מצונזרת (שגם לה אי אפשר לעשות לה אמבד מאיזו סיבה ליים שלא היה לי כוח לקרוא) כאן.

אין לי הרבה מה להגיד האמת. במקור רציתי לשים את הלהיט של להקת הקצב 'הוסף אן לאיקס' מלפני עשר שנים (שנעשה ללא שת"פ עם חברה סלולארית למיטב ידיעתי), אבל לצערי אין אותו ביוטיוב. זהו פוסט זוגי, ומכאן חייב להיות פוסט יוטיוב, ובגלל שיש לי הפרעת או.סי.די חמורה זה אני לא מסוגל לשים קליפ ממקור אחר (כי אז זה כבר לא יהיה פוסט "יוטיוב").

פתרון הלכתי נמצא לאחר שאלת רב בצורת פרסום פוסט יוטיוב רגיל והוספת הקליפ הנוסף בתור בונוס. ישתבח שמו.

בפלאג מי אין מככבות שחקניות הפורנו נדיה סטיילס האמריקאית ולילה ג'ייד (שזה כמעט ג'יידייט) הבריטית. בקרוב אולי תוכלו לקרוא עליהן קצת בבנגינפדיה. תאמינו או לא אבל פעם היו טוחנים את הקליפ הזה (את שניהם האמת, אבל אני מדבר על השני דווקא) ב-MTV ובאקו, למרות שנראה לי שבכל אחד משני הקליפים יש סיכוי מסויים להציץ בציצי. ועל זה נאמר: [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here].

כמה עשורים עוד נשארו לך לדעתך?

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

אני זוכר שכשהייתי בתיכון תמיד היו מנסים לקבוע לנו איזה מבחן או פעילות מיוחדת על הבוקר של ה-1 בינואר כדי שלא נצא "לחגוג" את הסילבסטר. כשהגענו סוף-סוף לעתיד, לפני עשר שנים, והתיכון היה כבר זיכרון רחוק, בנגין הטוב יצא בהתרגשות רבה לחגוג באופן חד פעמי בהחלט את תחילתו של האלף החדש.

האמת היא שלמרות שהעשור/מאה/אלף הזה בהחלט נפתח ב-Bang (שזה כמעט בנגין), דווקא היה עד עכשיו לא משהו בכלל (אני אקח מכונית מעופפת עם מסך CRT על פני סלולרי "מעוצב" עם מסך LCD אניטיים). תדעו לכם שבפרץ של אופטימיות חסרת פשר ערכתי לעצמי בתחילת העשור רשימת משימות (שכללה לא פחות מ-40 פריטים!) עבור שנת 2000. הרעיון היה שאם אצליח לבצע אפילו את רוב הדברים הנ"ל אוכל לקבל את 2001 בתור אדם במצב טוב יותר. מישהו יותר ראוי. חבר בחברה. מצליחן פוטנציאלי.

מיותר לציין כמובן שהיום – באביבה של 2010 (ובחורפה של 2009) – עדיין לא השלמתי אפילו רבע מהמשימות ההן. סתם נקודה למחשבה עבור כל האופטימים למינהם (אבל היי, לפחות אני זקן עכשיו ב-10 שנים! אה, שיט). בכל אופן, למי שיש טוויטר (לבנגין, למשל) כבר הוציאו ממזמן את כל חדוות הסילבסטר עם סיכומי עשור למינהם מאת טיפוסים זחוחים בשולי תעשיית התקשורת (טוב נו, מישהו חייב להמשיך לטרטר בטוויטר).

למרות כל האמור לעיל, אני, בנגין, עדיין מתכנן לגרור עוד מעט את גופתי העבשה, עטופה במעיל עור עם שרשראות מצלצלות, ולצאת לפגוש כוככבים, לבלות ולהתמנגל. אז בואו נקווה ביחד לעשור יותר טוב למרות שאנחנו יודעים כבר שהוא יהיה יותר גרוע, מנחם.