ארכיון

Archive for the ‘אייר גיטאר’ Category

איך לזייף אורגזמה במציאות מדומה?

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

אני די בטוח שהייתה לי פה איזו נקודה, אבל אני לא זוכר מה היא הייתה

ארגיומנטד ריאליטי

זוכרים את הקליפ ההוא של אירוסמית' בניינטיס, שאיזה לוזר עושה שם דרך המחשב כל מיני עניינים עם אלישיה סילברסטון בשיא תהילתה? (האמת היא שאף פעם לא הבנתי מה בדיוק הוא עושה לה כאן, אבל היי, שמתם לב לטריק הזה? נתתי לינק לנקודה ספציפית בתוך סרטון של יוטיוב! אתם רואים, בבלוג של בנגין אפשר ללמוד דברים מועילים – זה הלהיט הבא – לוק איט אפ).

בכל אופן, בסוף מסתבר שהיא זו ששולטת בהכל דרך המחשב שלה, או וואטאבר, אבל הנקודה כאן בכלל נוגעת לעתיד של המין האנושי כולו ולא לקליפ של להקת חרמנים. אחרי הכל, יום אחד אולי יגיע הרגע שבו אפשר יהיה לדלג על כל הג'יי דייט ופשוט לשכב עם בחורים ובחורות במרחב הוירטואלי של המציאות המדומה (ומדובר אגב ברגע שאני, בנגין, מחכה לו כבר מהימים שבהם עוד שחיתי לי ברחם). אני לא אכנס יותר מידי להשלכות הפילוסופיות של כל העניין, אבל כשיגיע היום זה בהחלט הולך לייקר לי את חשבון החשמל.

אני די בטוח שזו אלישיה סילברסטון OMG

כמו בר רפאלי רק בלי הטורן-אוף של הזווית הישראלית

ברבות הימים קסדת המציאות המדומה של הניינטיס התבררה כפלופ, סקס בסקנד-לייף ודומיו זה מעפן וסרטוני וידאו בתלת-מימד (שאני מבטיח להקדיש להם פוסט מכובד ונפרד בעתיד הקרוב) הם בעלי ערך קלורי-מיני זעום ביותר. מה שכן מסתמן כמעניין זה טריק קטן שנקרא ארגיומנטד ריאליטי (הדוגמא הזו שנתתי דווקא לא מתחום הפורנו, אבל הבחורה שם מוצאת חן בעניי – אולי אני אלך לחפש לי מישהי שנראית כמוה ביופורן עוד מעט).

כרגיל בענייני טכנולוגיה וסטיות, היפנים (שלמעט ההתקפה הזכורה לטובה על פרל הרבור לא ממש פולינג דייר און ווייט, ונוהגים להיות חכמים על קטנים בדרך כלל) כבר הספיקו לייצר לפני שנה וחצי ערכת אימונים וירטואלית למטרידן הסדרתי. זה עדיין לא ממש פורנו, וזו עדיין לא מציאות מדומה, אבל כמו שקרטמן אמר פעם (לאנשי הסי-ביליזיישן שלו), עכשיו כל מה שאני צריך זה שתקטינו אותי לגודל שלכם ונחייה יחד באושר!

רוצים לנסות את השטות הזו בעצמכם?
נסו כאן, באתר הכי איטי בעולם (אתם תזדקקו למדפסת ולוובקאם).

אני די בטוח שזה קשור איכשהו לתוכן הטקסטואלי של הפוסט

אריק קרטמן מגדל שפיך באקווריום

מיי פרינד א'

שים לי בפייסבוק שלח לי לטוויטר

באופן כללי אני לא כל-כך אוהב שירים שחתום עליהם DJ או מפיק מוזיקלי (במקום הזמר או הזמרת). אני מודע לכך שקיימות 'להקות' שחתומות על השיר, ואפשר לטעון שכאשר הזמר קורא ללהקה על שמו זה גם מבאס – אבל זה נראה לי פחות קיצוני מאשר אם הנגן של הבאס למשל היה לוקח קרדיט על כל הביצוע לעצמו (וסליחה מתבקשת מנגני ונגנות הבאס שכבודם, וכבודן בהתאמה, במקומו מונח).

נראה לי שהקטע זה שבכלל אין כאן כלי נגינה וכאלה והכל סימפולים, וחוץ מזה, כשמדברים על ויטאליק חובה להזכיר גם [Insert קראפ מוויקיפדיה וגוגל שמראה כמה אני מבין במוזיקה here] ואת העובדה שיש על שמו רחוב בפלורנטין. אבל את תתפשו אותי במילה, זה בהחלט בגדר דקדכ (Don’t Know, Don’t Care).

דרך אגב: אל תראו את הקליפ הזה אם אין לכם אוזניות בהישג יד. הסאונד שיוצא מהרמקולים של המחשב שלכם גרוע (אל תשאלו מאיפה אני יודע), ואז השיר מאבד את כל האפקט…

נוווו, הוא מאבד את כל האפקט!!!!